הרומן של טורגנייב אבות ובנים הוא דוגמה קלאסית למתח בין התפיסה הרואה באמנות מראה המשקפת את הלכי הרוח החברתיים והפוליטיים ובין התפיסה הרואה בה ביטוי לכישרון היצירתי של האמן , העומד מעל לזמן ולמקום . הרעיונות והטיפוסים החברתיים שהקיפו את טורגנייב בעת כתיבת הרומן מצאו את דרכם לתוך העלילה , ומכאן התימוכין לתפיסה הראשונה . אפשר לראות ברומן מעין גילוי דעת של טורגנייב בנושאים אקטואליים שראה לנכון לעסוק בהם , בהיותו נציג מובהק של האסכולה הריאליסטית . הרומן משקף גם את עמדתו האידיאולוגית , קרי הליברליזם הפרו מערבי , שעמד בין המחנה השמרני לרדיקלי ; טורגנייב , בהיותו ליברל טיפוסי , נמנע מלהוקיע באופן חד משמעי את גיבורו הרדיקלי באזארוב . לעומת זאת , הימנעותו זו של טורגנייב מגינוי מוסרי של הגיבור פרי דמיונו עשויה לתמוך דווקא בתפיסה השנייה , השוללת רדוקציה של את בית הוריה . לפי עדויות המקורבים לזוג , בחירתה בצ 'רנישבסקי מבין כל מחזריה נבעה מטוב לבו ומתלותו הרגשית בה , שהעניקו לה חופש מוחלט לעשות כרצונה לאחר שנישאו . היא לא הייתה שותפה לעיסוקיו הספרותיים והפוליטיים , ולפני החתונה חזרה ושאלה רק על מקורו...
אל הספר