32 מבין 52 שנותיו הראשונות דבר , כשאר העיתונים בארץ ישראל , היה כפוף לשלטון זר להוראותיו המחמירות בנושא הפיקוח על העיתונות . בשנים הראשונות לא הייתה זו צנזורה במובנה החוקי , אלא פקודות ותקנות של הנציב העליון הבריטי ולשכת המודיעין של ממשלת המנדט . ב 9331 נכנסה לתוקפה " פקודת העיתונות " המנדטורית . מ 9391 ואילך , במשך כמעט 9 שנים , הופעלו בארץ תקנות מחמירות של הצנזורה הצבאית הבריטית כפי שתואר בפרקים הקודמים , לממשל הבריטי בארץ הייתה לעתים " יד קלה" על הדק סגירת עיתונים - יהודים כערבים - בשל פגיעה בו , לדעת בכיריו , או חריגה מהוראות . לא אחת שררה בין העורכים התחושה שסגירת עיתון עברי באה לאזן סגירת עיתון ערבי . עד 9931 לא הייתה חובת הגשה מוקדמת של החומר לבדיקה והעונשים הוטלו בדיעבד - על פרסומים שהיו . מפרוץ מלחמת העולם השנייה ואילך השתנו הכללים . עם פרסומה של " פקודת העיתונות " בשנת , 3193 הוענקה לנציב העליון שורת סמכויות ביחס לקבלת אישור על הוצאת עיתון , סגירתו במקרה של חריגה מסמכות או " סיכון שלום הציבור " ועוד נושאים הקשורים להופעתם של עיתונים , תנאי סף של עורכים , ידיעת שפות וסנקציות...
אל הספר