פרק שני לחימה עקרה: הנשים וההתנדבות ל"גדוד העברי" ב-1918

" מן העבודה דרך הנשק אל העבודה " . רחל ינאית , 1918 " להילחם בנשק , לנפול חללים ולהשאיר קברות בשביל העתיד " . במילים אלה , שנאמרו בוועידת המתנדבים שהתקיימה ביפו באמצע פברואר , 8191 הגדיר בבהירות משה סמילנסקי את שאיפות הצעירים הארצישראליים שחפצו להתנדב לצבא הבריטי בשלהי מלחמת העולם הראשונה . מטרות הגדוד העברי שהם חלמו לייסד היו להשתתף בשחרורה של הארץ וליצור באמצעות הגדוד גרעין של מיליציה צבאית יהודית . אבל משמעותי יותר מהחזון הצבאי , שרק מקצתו התגשם , חשוב היה הייעוד שחזה סמילנסקי - איש העלייה הראשונה , איכר מרחובות ולאחר מכן מראשי התאחדות האיכרים - ל " שפיכת דם " יהודי על אדמת ארץ ישראל . הקרבת דמם כוונה לסייע ביישומה של הצהרת בלפור שפורסמה לא מכבר , אך בה בעת נועדה לשמש כ " ערך חינוכי לדורות . מעשה אבות סימן לבנים ! " מעניין עקרוני ומהותי זה - הערך הרעיוני חינוכי של ההתגייסות ומוטיב " שפיכת הדם " , וראייתם כמעין מעשה בראשית בהגשמת המטרות המדיניות של הציונות - נבעה תביעתן של נשים יהודיות צעירות , שרובן נמנה עם מחנה הפועלים , להתנדב לגדוד העברי בשנת . 1918 פרשת ההתנדבות נדונה במחקר ההיס...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד