בניתוח השיח הציבורי על מבקשי המקלט והמדיניות כלפיהם , נראותם במרחב העירוני בישראל מעלה עוד רובד שיש להביאו בחשבון , והוא תהליכי הגזעתם - קרי ייצוג והגדרה של האחר לפי קטגוריות גזעיות . דוגמה בולטת לכך היא פרשת 22 הפליטים מסודן שהתגוררו בתנאים קשים בפרדס בחדרה וגורשו מן העיר . בהסבר למעשהו השתמש ראש עיריית חדרה בטיעונים קסנופוביים : "ברגע שאמרו לי שראו אותם , ארבעה – חמישה גברים סודאנים ליד הקניון שותים בירה , נהיה לי רעד בכל הגוף . כי אלה גברים ללא נשים ועוברות שם ילדות ואם חלילה יתבצע אונס או חלילה רצח תוך כדי האונס , אני לא רוצה לחשוב מה יגידו אז לראש העיר " ( וורגפט . ( 2007 המדיניות מופעלת אפוא באמצעות מנגנון השגחה והפקרה ובה בעת באמצעות הפוליטיקה של הפחד - פחד קולקטיבי , לאו דווקא אישי . ליבוי הפחד מפני הגוף השחור הוא סימון גבולות מוסריים לא רק בין פרטים אלא גם בין קבוצות ( Pain . ( and Smith 2008 , 9 כפי שהראיתי בפרק הראשון , הפחד הוא יסוד שנכנס לשיח זמן רב לפני שהגיעו לישראל מבקשי מקלט מאפריקה ; הוא נכנס כבר בשנות השישים , כשהגיעו לכאן משתלמים ממדינות אפריקה , ובהתגלמותו אז והיום...
אל הספר