פרק חמישי ׀ גיאופוליטיקה והגזעת המרחב

כשאתה מגיע לתחנה המרכזית הישנה ליד קולנוע " מרכז " הנטוש , למצוא עובד ניקיון , בגן הציבורי צוענים כהי עור מאפריקה ואתה הערת שוליים בצבע עורך . גם אם תאסוף את כל הנמשים שבאו אתך מאירופה תכהה רק כף ידך המושטת קדימה , מצביעה על האיש שבחרת . ככל שתנסה להסתיר אותה היא תהיה הערה קטנה על תולדות חייו . ( ביגץ 2009 ) החוקר עבדול מליק סימון טוען שבעידן שלנו הפכו ערים , באופן שלא היה כמוהו , לאתרים דיאספוריים , שבהם קהילות מהגרים מצפות לשינוי במעמדן לנוכח מדיניות הפיקוח וההשגחה ההולכת ומתהדקת . לציפייה זו , טוען סימון , יש שורשים בהיסטוריה של העיר המודרנית , שהרי " בני אדם ציפו לדברים רבים - לחירות , לשגשוג ולהזדמנויות " ( . ( Simone 2008 , 97 – 98 אף על פי שסימון מתמקד בערים באפריקה , הנתונות לשינויים מפליגים בגלל הגירה ופליטות , נראה שתובנותיו תקפות גם בעולם הראשון , שכן גם בו מתנהלת פוליטיקה של ציפייה לנוכח מנגנוני ההשגחה של המדינה . סימון מבקר את התפיסה שלפיה הגלובליזציה היא אידיליה חסרת גבולות , ומצביע על מה שרונן שמיר הגדיר " משטר הניידות הגלובלי " ( , ( Shamir 2005 הממיין בשיטתיות את כושר ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד