פרק שני ׀ אדריכלות של מדיניות חוץ

הסוציולוג גיל אייל טען לגבי מומחי המזרחנות בישראל כי יש לנתח את מומחיותם " כרשת הנטווית בין יחידים המצויים בעמדות שונות לבין מכשירים , משאבים , אפקטים ומודלים " ( אייל . ( 150 , 5200 בפרק זה ברצוני להחיל את טענתו של אייל על מומחים ישראלים מתחום התכנון והבנייה שפעלו באפריקה . פתיחת שעריהן של מדינות אפריקה לפעילות ישראלית מוסדית בתחום הפיתוח הייתה אמצעי יעיל לכניסתם של מומחים בתחום התכנון והבנייה , וכאן אני מתמקד באחד מתחומי הידע המרכזיים שיוצאו לאפריקה : אדריכלות ישראלית בתכנון מבני ציבור , מוסדות חינוך , מבני מגורים , ובהמשך גם תכנון של אתרי תיירות ובתי מלון , תכנון מתארי והקניית ידע בטכנולוגיית בניין . ההתמקדות בנושא זה אינה מקרית . התכנון והבנייה היו תחום מרכזי הן בתהליכי עיצוב המרחב של מדינת ישראל בעשורים הראשונים להקמתה , והן בהבניית הזהות הטריטוריאלית של אזרחיה החדשים ( . ( Yacobi 2004 ; Stanek 2012 וכמו בישראל , גם במדינות אפריקה העצמאיות מילאה בשנות השישים הסביבה הבנויה המודרנית מתוכננת תפקיד מרכזי במימוש השאיפה לאחדות לאומית פוסט קולוניאלית ( . ( Elleh 2001 , 237 לענייננו חשוב ...  אל הספר