החקוקה על כסא הכבוד , הן את שירת המלאכים המאוששת אותה , הן את הצבת הכבוד כנושא השירה : שמע ישראל אשר בך אתפארה בעת שלוש קדושה תקדיש לבארה גאותי לתפארתי ישראל מנשק באורה דמות פני אדם מחבק לתארה המון שיריך עלי צפירה תפארה וחיה שמע ישראל פותחת למהרה זעים בני מעלה ויריעו מהרה חילי מרום חלים ירוצו נהרה טובלים באש לבנה להתלבש נהורה יעמדו בשירתי ילבישו אימה לגהרה ואני אגיד לעולם אזמרה לאלהי ישראל נעים זמירה יי כל ימי חיי אביעה רננים לעת רשיון יפארו בכנפיהם בחנונים מלאכים ואראלים בכנור יחד מנגנים נוראים וגבוהים יקדישו בקול בנגונים שרפים עומדים ממעל מכסי פנים עמת קולם יברכו חיות ואופנים פני הכרובים יכסו בלאט חביונים צבאות חשמלים יחישו אשם בהגיונים ואני לו הרועה בשושנים שכינת כבודו נצב עם שונים . בעת אמירת קדושה בשילוש - אמירת קדוש קדוש קדוש , מחבק האל את דמות פני האדם , דמות פני יעקב , החקוקים על כיסא הכבוד . באותו הזמן , מלאכי מרום פוצחים ב " המון שיריך " , כדברי פרקי היכלות המתארים " המון קולות ורעש גדול הרבה יהיו עוזבין בו קולות בכסא כבוד לעזרו ולחזקו כשהוא מזמרו ומקלסו לאביר יישראל " . בפיו...
אל הספר