פרק א: אובנתא דליבא ואינסוף: על המתח בין התפיסה הסובייקטיבית והאובייקטיבית של האל

האדם קיימת הנחה על תפיסת האל . הוא מדגיש כי " כל השגתינו כביכול אותו יתברך , הכל מצד התחברותו אל העולמות והתפשטותו יתברך בתוכם " , כאשר האדם צריך להיות מודע למגבלות השגתו ולהבין שהקב " ה נמצא מעבר לנקודת מפגש זו . זו היא תובנה של ר ' חיים אשר בה הוא לא רק חוזר על דברי חסידי אשכנז אלא אף מוסיף עליהם , אם כי הוא מייחס את התובנה הזו לחסידי אשכנז עצמם . הצגת ההשגה הדתית בנקודת החיבור הזו מצביעה על תפיסה שיש בה מזיגה של הגדרות תיאולוגיות לכדי מהות אחת . מזיגה זו עולה במפורש בדיון שנקט על שמות האל , שם הוא מסביר כי הכינוי הידוע של האל - הקדוש ברוך הוא , הוא כינוי הכורך את האובייקטיבי והסובייקטיבי . " הקדוש " לדעתו מכוון להגדרת האל האובייקטיבית , המרחיקה , זו שמצדו , ו " ברוך הוא" מכוון להגדרת האל הסובייקטיבית , זו שמצדנו , האל האנושי המברך והמתברך : ולכן נקרא הוא יתברך בכל דברי רז " ל בשם " הקדוש ברוך הוא " , כי כללו בזה השם הנכבד אלו הב ' בחינות יחד . כי קדוש פירושו מובדל ונעלה , והוא כפי אשר מצדו יתברך , שהוא באמת מופרש ומובדל ומאוד נעלה מכל עניני החילוקים ושינויים חלילה , רק הכל מלא אחדות...  אל הספר