ללא אויב וללא קרב: כניעת ירושלים, 11-9 בדצמבר 1917

דב גביש בשבת ה 8 בדצמבר 1917 הגיעו הכוחות הבריטיים אל הכפרים הסמוכים לירושלים ; בית איכסא , ליפתא , דיר יאסין , עין כרם ובית ג ' אלה . בעיר פשטה שמועה שהבריטים הגיעו לליפתא , ולשמע רעמי הארטילריה בשעה 2 אחר הצהריים , החלו התורכים במנוסה מבוהלת . המפקדה הגרמנית נטשה את ירושלים עוד בנו-במבר לנצרת ובכך כפתה על התורכים להימנע מלהלחם על העיר . בעוד המושל עיזת ביי הורה להתגונן מפני הפגזת ריכוך , הוא השלים את הכנותיו לחמוק אל מעבר לירדן . הוא ניפץ במו ידיו את ציוד התקשורת ובטרם פיזר את אנשיו , הורה למפקד משטרת ירושלים לאסור את המרגל היהודי אלתר יצחק לוין , שהסתתר בביתו של העסקן והמחנך הערבי ח ' ליל אלסכאכיני ולשלוח את שניהם למשפט 1 בדמשק . בתום הכנותיו זימן המושל את המופתי כמאל סלים אל חוסייני ואת ראש העיר והודיע על נטישתה . הוא הפקיד איגרת כניעה בידי ראש העיר חוסיין סלים אלחוסייני , שאך התמנה לתפקיד מחדש , כדי שזה ימסרה לידי הבריטים . כל אותו יום נהרו חיילים תורכים אל מחוץ לעיר ובשעות הלילה , בין 2 אחר חצות ל 7 בבוקר , ביום ראשון ה 9 בדצמבר , פינו הנותרים את ירושלים . " אני הולך למסור את ...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל