אף שעקרון שיתוף הציבור נעשה חלק מהזרם המרכזי של האסטרטגיות לחיזוק ממשל דמוקרטי ולשיפור תהליכי קבלת החלטות , נטען שאין כמעט הוכחות אמפיריות להשגת המטרות העומדות בבסיסו . יש הסבורים כי מאחר שאין בנמצא מחקרים שיטתיים רבים בנושא , קשה להצהיר הצהרות חד משמעיות ומדויקות בנוגע למתאם בין המהלכים המשתפים ובין העמקת הדמוקרטיה ושיפור תהליכי קבלת ההחלטות . ואולם מחקר עכשווי ביקש להתמודד עם טענה זו , Wilson 179 לעיל ה " ש . 55 180 ראו את המאמר Danny Burns , Can Local Democracy Survive Governance ? , 37 ( 6 ) rbu . tuDs . 963 – 973 ( 2000 ‒ , ( 5 שבו הכותב נותן דוגמה למעורבות הורית בבתי הספר . לשיטתו , אם מדובר במערכת יחסים צרכנית , מעורבות ההורים תתמצה בתפיסתם כלקוחות בית הספר ובשאלת איכותו על ידי בחינת השירות שהוא מעניק לילדם — טוב או לא טוב . כשמדובר במערכת יחסים דמוקרטית בין אזרח ובין מוסד ציבורי , תיבחן השאלה הכללית בדבר איכות החינוך שניתן לקהילה המקומית . ברנס טוען כי הורים כאזרחים הם בעלי הזכות לחינוך , וכצרכנים הם זכאים לבקר את ביצועי בית הספר , אך אינם זכאים לבחור את תוכן החינוך לילדיהם . 1...
אל הספר