הדמוקרטיה הייצוגית שרויה במשבר לגיטימיות הולך ומחריף . מחקרים מעידים על ירידה הולכת וגדלה במידת אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ועל היחלשות מעורבותם של האזרחים בתהליכים פוליטיים . מציאות זו , בכללה התביעות להגדלת השקיפות השלטונית וחיזוק הקשר עם הציבור , הובילה דמוקרטיות רבות בעולם לחפש דרכים חדשות להגדיל את מעורבות הציבור בתהליכים פוליטיים . גם בישראל הלכה והתבססה הקריאה לחיזוק הדמוקרטיה באמצעות שיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות . כך למשל , בשנת 2002 פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מחקר בנושא , וב 2009 יצא לאור ספרו של נשיא המכון דאז , שבו הוא טוען כי " העצמת ההשתתפות האזרחית בתהליכים הפוליטיים ובקבלת ההחלטות " היא עיקרון אחד משלושה עקרונות הכרחיים לתיקון המשילות בישראל . ב 2012 פרסם המכון גם מחקר בנושא מדיניות ממשל פתוח בעידן הדיגיטלי , שסיווג את עקרון שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות כאחד מהעקרונות לדגם ההטמעה של מדיניות ממשל פתוח בישראל . ההכרה בחשיבות הדמוקרטית של שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות ותפיסתו ככלי לחיזוק הממשל ומערכת היחסים שלו עם האזרחים הביאו לגי...
אל הספר