האתגר שעמד בפני הבריטים עם פרוץ המרד היה גדול - ממש כגודל הפתעתם . האווירה במחצית הראשונה של 1936 לא הייתה אמנם רגועה , אולם איש לא ציפה להתפרצות בעוצמה כזו . שלוש הדרישות שהציגו הערבים עם הקמת הוועד הערבי העליון - הפסקת העלייה היהודית , הטלת איסור על מכירת קרקעות ליהודים , והקמת ממשלה ייצוגית בארץ , היו בניגוד מוחלט לכתב המנדט , והיה ברור כי משמעותן היא למעשה ראשית הקץ לשלטון הבריטי בארץ . התארגנותה המהירה של ההנהגה הערבית במסגרת הוועד הערבי העליון החדש , ההכרזה הפתאומית על השביתה הכללית , סגירת נמל יפו - וכל זאת פחות משבוע לאחר רצח היהודים ביפו והתפשטות ההתפרעויות בכל רחבי הארץ , כל אלה העמידו בפני הממשל הבריטי אתגר ברמה הגבוהה ביותר . התגובה הבריטית הייתה מינורית עד להפתיע . למעשה - כמעט ולא הורגשה בשטח י בקשות להחזרת הסדר על כנו , מספר דברי גנאי מדודים , מעצרים אחדים לתקופות קצרות , הגלייתם של פעילים בודדים לצפון הארץ ולדרומה , פניות לעיתונים הערביים בבקשה למתן את טון כתיבתם , סגירת מספר עיתונים לימים אחדים - זה הכל . נראה היה כי העובדה המסעירה שהמופתי , אשר היה בסופו של דבר פקיד ר...
אל הספר