מצוקת האוכלוסייה האזרחית , הכפרית והעירונית כאחד , לא יכלה שלא להשפיע על ההנהגה הפוליטית . ככל שרבו קשייה של השביתה , גבר הלחץ שהופעל על ' הוועד הערבי העליון' מצד נכבדים וסוחרים להפסיקה . לחץ זה גרם בין היתר לשליחת מכתבו הנזעם של המופתי אל ' הוועדות הלאומיות ' השונות , שבו הסיר מעל עצמו את האחריות לשביתה , ומתוך ידיעה שאף אחת מהן לא תעז לעשות זאת , התיר לכל ' ועדה לאומית ' להפסיקה , 1 אם רצונה בכך . המנהיגות הלכה ונחלשה . ההגליות וגלי המעצרים , גם אם נעשו במתינות , שיבשו את המבנה המנהלי של גופי ההנהגה והפריעו לעבודה הסדירה . ככל שחלף הזמן והחמירו הקשיים , גברו המא בקים הבין אישיים והבין מפלגתיים , ונתגלעו תככים וסכסוכים . במקביל , אותתו הבריטים על נכונותם להחזיר את השקט . לו אך יחדלו הכנופיות מפעילותיהם , ויושב השקט על כנו , אמרו , יותר לפעילים לשוב לבתיהם על נשקם , ותשוגר ועדת חקירה מלונדון על מנת לבחון את שורשי הבעיות בארץ ישראל . למרות עמדתם הראשונית שתמכה במאבק , ניכר היה שבשלב מאוחר יותר מוכנים היו גם החוסיינים שבין חברי ' הוועד הערבי העליון ' להביא להפסקת השביתה והמרד . הם שמו ל...
אל הספר