מהשנים שעברו מאז רצח רבין בנובמבר 1995 ועד ליוזמה של ראש הממשלה אריאל שרון להתנתקות מגוש קטיף ומיישובים מסוימים בצפון השומרון בשנת 2005 שרר שקט יחסי ביחסים שבין הציונות הדתית למוסדות המדינה . ההלם שאחז במדינת ישראל בעקבות רצח רבין היה גדול בפרט בקרב הציונות הדתית . חרף התקפות קשות עליה מתוך מחנה השמאל הובילה הנהגת הציונות הדתית מהלך של בחינה מחדש של גבולות ההפגנה והמחאה נגד נבחרי ציבור . לא היה צורך מעשי בגבולות אלה במשך מרביתו של העשור . בשנים שלאחר הרצח התגברו היוזמות לדיאלוג והידברות בין דתיים לחילונים , והשתתפו בהן לפעמים יותר דתיים מחילונים . במפתיע , גם בקרב חוגי השמאל גברה בתקופה הזאת הפנייה ל " ארון הספרים היהודי " במסגרות בית מדרשיות למיניהן ( שלג , . ( 2000 במרוצת שנים אלו לא היו העניינים המדיניים והפוליטיים המקור לליבוי מחלוקות פוליטיות בין דתיים לחילונים ובין ימין לשמאל . ראשי הממשלה שכיהנו לאחר רצח רבין — שמעון פרס ( , ( 1996 - 1995 בנימין נתניהו ( , ( 1999 - 1996 אהוד ברק ( 2001 - 1999 ) ואריאל שרון ( — ( 2005 - 2001 לא חוללו תמורות מדיניות משמעותיות , מלבד הסכם וואי ( 19...
אל הספר