א. המאבק הציבורי בתהליך אוסלו עד לרצח רבין

בשנים 1992 - 1984 לא התנהלו מאבקים בין הציבור הציוני הדתי לבין מוסדות המדינה בסוגיות הקשורות לארץ ישראל השלמה . גוש אמונים התמסד אל תוך מועצת יש " ע ותנועת אמנה . מנהיגי הגוש ותומכיו עברו תהליכי התברגנות שהקהו את המיליטנטיות של שנות השבעים ותחילת שנות השמונים . נוסף על כך הותירה פטירתו של הרב צבי יהודה ב – 1982 ריק רעיוני שלא ניתן היה למלאו . מי שחדרו אליו היו אנשי המעשה של גוש אמונים , שהתמסדו . בשנים 1990 - 1984 כיהנו שתי ממשלות האחדות הלאומית שהקימו מפלגות העבודה והליכוד . רוב התקופה כיהן יצחק שמיר , בעל העמדות הימניות הנציות , כראש הממשלה ( , ( 1992 - 1986 ; 1984 - 1983 בין כראש ממשלת הימין ( 1992 - 1990 ; 1984 - 1983 ) ובין כראש ממשלת האחדות ( . ( 1990 - 1986 במשך שנתיים ( 1986 - 1984 ) כיהן שמעון פרס כראש ממשלת האחדות ויצחק שמיר כיהן לצדו כשר החוץ . שר הביטחון בשנים 1990 - 1984 היה יצחק רבין , שקיבל את הכינוי " מר ביטחון " . הן כהונתו של שמיר כראש ממשלת הליכוד הן קיומה של ממשלת אחדות לאומית בשיתוף הליכוד והעבודה סייעו להשקטת הזירה הפנימית . על כך יש להוסיף את הטראומה במחנה הציוני...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר