שנים רבות נעשו פעולות לא חוקיות נגד פלסטינים בידי גורמים קיצונים מקרב המתנחלים ביהודה ושומרון שלא הוקעו באמת על ידי ציבור המתיישבים ביש "ע או על ידי הנהגתם . חמור מזה : פעולות אלו לא נענו בתגובה הולמת מצד רשויות החוק . ב – 1982 פורסם דוח המשנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודית קארפ , שהוקיע את " הקשר בין ריבוי התיקים הנסגרים [ נגד מתנחלים ] לבין חקירות כושלות , בין משום שלא נתגלתה הזריזות הראויה עם קרות האירוע , ובין משום שלא נעשו מעשי האיתור הראויים " . על פי הדוח , " המצב שלפיו בשם הצורך להגנה עצמית תסוכל יכולת המשטרה לברר האם מדובר בהגנה עצמית או בנטילת החוק לידיים , הוא מצב בלתי נסבל הקורא לפריקת עול " ( מובא אצל נגבי , . ( 226 - 225 : 2004 על הדוח של קארפ נמתחה ביקורת חריפה מצד רבים ממחנה הימין , אשר תייגו אותו כמוטה לכיוון השמאל . בייחוד עלתה הטענה שקארפ התעלמה מההקשר הקשה שבתוכו פעלו המתיישבים . טענה זו קיבלה אישוש לא רק מצד הימין הפוליטי , כי אם גם מהמחקר האקדמי . המחקר הבולט ביותר שנעשה על תופעת הוויג ' ילנטיות ( כאמור לעיל , פעילות בניגוד לחוק באמצעים הכוללים לעתים גם שימוש באלימות ...
אל הספר