דוד בן – גוריון עזב את הארץ בשלהי חודש יולי 1941 כדי להיפגש בבריטניה עם ראשי השלטון וראשי התנועה הציונית . דרכו לבריטניה הייתה דרך עקלקלות ארוכה ומורכבת . בשל מצב המלחמה והתקדמות הכוחות הבריטיים הוא נסע לקהיר , שם פגש את השר לענייני המזרח התיכון אוליבר ליטלטון , ומשם לסודאן , לניגריה , לסיארה ליאונה ולפורטוגל עד לונדון . תכניתו הייתה לגייס את הבריטים לטובת גיבוש תכנית להקמת מדינה יהודית בתום המלחמה . במסעו זה שאף להדגיש את התרומה של היישוב העברי בארץ למאמץ המלחמתי ואת העמידה לידה של בריטניה בכל דרך אפשרית . הוא ציין בפגישותיו את סגולותיו של המשק היהודי ואת איתנות הכלכלה של היישוב . תכניתו המדינית הייתה ביטול ההגבלות שהוטלו בספר הלבן של 1939 על עליית היהודים . הפגישה עם שר המושבות הבריטי הלורד מוין אכזבה קשות את בן – גוריון ; הלורד מוין לא הסכים להצעתו להקים יחידה יהודית בצבא הבריטי , ואף התנגד לרעיון שאפשר לפתור את בעיית היהודים בארץ ישראל . בן – גוריון העריך שהמדינה היהודית תצטרך לקלוט בין שלושה לחמישה מיליון עולים . הלורד מוין סבר שלא יהיה אפשר להגשים תכנית זו בארץ ישראל . בפגישותיו ...
אל הספר