. 1 התאוקרטיזציה והפיקוח האזרחי על הצבא בספר ביקשתי להתמודד עם שתי אמיתות שהיו למקובלות בשיח האקדמי-ציבורי בישראל : ( 1 ) הצבא עובר תהליך של הדתה , הגם שמקצת החוקרים רואים בטענות להדתה לא יותר מאשר " צל הרים " ; ( 2 ) ההדתה היא תוצאה של התגברות הנוכחות של חובשי הכיפה בצבא מאז שנות התשעים . הטענה שנפרסה בספר בנוגע למהות התהליך הפוקד את הצבא היא שהצבא עובר לא רק תהליך של הדתה אלא גם תהליך של תאוקרטיזציה . המשמעות של מעבר לצבא תאוקרטי היא שגם אם אין שינוי פורמלי בהייררכייה ובמבנה הכפיפות של הצבא , מתפתחים תהליכים תומכי תאוקרטיזציה , ואלו הם : ( 1 ) הדת היהודית מגדירה את גבולות הזהות הקולקטיבית של הצבא ; ( 2 ) כללים והוראות מותאמים בהדרגה לעקרונות דתיים בכל הנוגע לפריסת הצבא בשטחים , לשירות נשים , להתנהגות בשבתות ועוד , לצד הגברת החשיפה של חיילים לתוכני חברות דתיים , שלהם השפעה גם על עיצוב האתיקה הצבאית ; ובעיקר ( 3 ) סמכויות דתיות בעלות משקל וכוח מתפקדות בד בבד עם הסמכויות החילוניות הפורמליות המסדירות את פעילות הצבא , מעליו ובתוכו . במצב זה , קודים ומקורות של סמכות מתנגשים ככל שסמכויות הל...
אל הספר