עתה ברצוני להעלות קשיים אחדים באשר להוכחותיו של ברקלי למציאות אלוהים . עולים על הדעת קשיים מקשיים שונים , אולם כל הקשיים שאציג כאן סובבים סביב עניין אחד : מעמדן וטיבן של האידאות של אלוהים עצמו . על פי ההוכחה הראשונה , המציגה את אלוהים כמי שמשמר את המושאים כשאין איש תופסם , אלוהים תופס אידאות . והנה , הכול מסכימים שאין תפיסותיו כתפיסותינו , שהרי אין הוא כבול למגבלות החושים באותו אופן שאנו כבולים בהן . עלינו להסיק אפוא שאידאות האל שונות מן האידאות שלנו . ההבדל בין האידאות שלנו ושל אלוהים נרמז בדברים של ברקלי על הבריאה : כל האובייקטים ידועים לאל מנצח נצחים או , מה שהנו אותו דבר , יש להם קיום נצחי ברוחו ; אך בשעה שדברים שלפנים לא היו עשויים להיתפס על-ידי היצורים הנבראים , נעשים על פי גזרת האל לבני-תפיסה , כי אז אומרים עליהם שהם מתחילים קיום יחסי – מבחינת הרוחות הנבראים . לפיכך , כאשר קורא אני את סיפור הבריאה המקראי , מבין אני כי חלקים אחדים של העולם נעשו בהדרגה נתונים לתפיסתם של רוחות סופיים אשר ניחנו בספיקות המתאימות . ( דיאלוג שלישי , עמ' ( 183 על פי ההוכחה השנייה , אלוהים מספק לנו את הא...
אל הספר