( סעיפים ( 18-20 נמשיך ונעיין בביקורת של ברקלי נגד לוק . לוק טען , שהמושאים החומריים גורמים את האידאות שלהם . העץ שאני רואה מהחלון גורם את אידאת העץ העולה ברוחי . כבר הכללנו ואמרנו , שכל תיאוריית ייצוג היא במהותה תיאוריה סיבתית . המרכיב הסיבתי של התיאוריה נחשב , לעתים קרובות , למהותי אף יותר מעצם הייצוג . שכן , אפילו נגיע למסקנה ששום אידאה שלנו אינה דומה למושא מן המושאים או לאיזו תכונה שלו , עדיין יהיה טעם לבוא ולומר , שהמושאים החומריים , או העולם החיצוני , ויהא טיבו אשר יהא , הם הגורמים את אידאות התחושה שאנו תופסים . במילים אחרות , פילוסוף יכול לאמץ תיאוריית תפיסה סיבתית בלי להאמין בתיאוריית תפיסה ייצוגית . הביקורת של ברקלי הנדונה כאן מכוונת נגד תיאוריית התפיסה הסיבתית של לוק . כדי להבין את ביקורתו של ברקלי על הניסיון לקשור בקשר סיבתי את המושאים מזה ואת האידאות מזה , ננסה תחילה לשער כיצד עשוי האמפיריציסט לפרש את הקשר הסיבתי עצמו . ברקלי הרי היה אמפיריציסט , ועלינו להניח שגישתו לקישור הסיבתי הייתה אמפיריציסטית באופייה . אחר כך ננסה לראות כיצד מאירה הבנה מסוג זה של הקשר הסיבתי את ביקורת...
אל הספר