, II ) יז , , IV ; 7-8 , 1-3 י , ( 1-7 לוק לא מצא שיש לו איזושהי בעיה רצינית לאמץ את הוכחת האני של דיקרט . לא כן באשר להוכחת הקיום של אלוהים . אי-היכולת של לוק לאמץ את הוכחת קיום אלוהים הקרטסיאנית נעוצה בדרך השונה שבה שניהם מבינים את מושג האינסוף . שאלה הבה ניזכר בהוכחת קיום אלוהים מן ההיגיון השלישי של דיקרט ( ההוכחה הראשונה מבין השלוש המופיעות ב הגיונות . ( מדוע מושג האינסוף , כפי שדיקרט מבין אותו , מהותי להצלחת ההוכחה שלו ? דיון ההוכחה של קיום אלוהים שמביא דיקרט אמורה לשחזר את שיקול הדעת של ההוגה של ה הגיונות , ודיקרט מצפה שכל אחד ישחזר את ההוכחה בעצמו . אומר ההוגה : יש לי בתוכי אידאה של שלמות אינסופית . האידאה של שלמות אינסופית היא האידאה היחידה שאינני מסוגל להמציא בעצמי . צריכה אפוא להיות לה סיבה מחוץ לעצמי , וסיבה זו יכולה להיות רק אלוהים בעצמו , כשלמות אינסופית . לכן , אלוהים קיים . כפי שאנו רואים , ההוכחה נשענת על משמעות מסוימת הניתנת למושג שלמות אינסופית . האינסופיות שדיקרט מוצא באידאה של אלוהים ובאלוהים עצמו היא אינסופיות במובן החיובי ולא במובן השלילי . כאמור בדיון בדיקרט ( יח...
אל הספר