המייחדות כל אחד ואחד , ונראה מה יישאר . הוא מגלה שתהליך ההפשטה הזה אינו מותיר דבר מלבד איזה "משהו" סתמי , שאי-אפשר לאפיינו . לדברי לוק : אין אנו יכולים לדמות לעצמנו [ ... ] כיצד יכולים המושגים = ] אידאות ] הפשוטים הללו להתקיים בפני עצמם , ולפיכך מתרגלים אנו להניח מצע שבו הם מתקיימים וממנו הם נובעים ושקוראים אנו לו מטעם זה בשם עצם . , II ) כג , ( 1 לכאורה אפשר היה להסתפק באפיון זה . אולם עתה מופיע ההמשך המפתיע הזה : אם ישאלו את מישהו מה הוא הנושא שבו נאחזים הצבע או המשקל , יוכל רק להשיב : החלקים המוצקים והמתפשטים . ואם ישאלוהו מה הוא שבו נאחזות המוצקות וההתפשטות הללו , לא יהא במצב יותר טוב מן ההודי הנזכר , II ) יג , ( 19 שאמר שהעולם נשען על פיל גדול ; וכששאלוהו על מה עומד הפיל , השיב : על צב גדול ; אבל כשהפצירו בו שוב שיבאר מה משמש משען לצב רחב הגב ההוא , השיב שזהו דבר מה שאינו יודע מהו . , II ) כג , ( 2 בדיחה זו של לוק היא מן המפורסמות . לוק מהתל כאן במסורת הפילוסופית מאריסטו ואילך . אבל אם ברצוננו להיות ממוקדים יותר , נשאל את השאלה הזאת : שאלה לוק מהתל כאן מן הסתם בדיקרט ובניסוי חתיכת...
אל הספר