בעשורים האחרונים ישנו עיסוק רב בטראומה . לאחר שהנושא כמעט נשכח מאז מלחמת העולם השנייה , הוא זכה כאמור לתחייה מחדש מאז שנות השבעים בדיון בחיילים אמריקנים נפגעי וייטנאם ובעיסוק הפמיניסטי באלימות כלפי נשים וכלפי ילדים . נושא זה כולל את הוויכוחים , לעתים במסגרת משפטית , על זיכרונות " משוחזרים" – האם מבוגר , שבטיפול הגיע למסקנה שעבר התעללות בתור ילד , אכן גילה זיכרון מודחק של אירוע שהתקיים , או שמא זהו זיכרון שקרי , אולי תוצר של הטיפול ? במקביל ישנו עיסוק מחודש בשואה , שתרם גם הוא לדיונים בטראומה . חלק מהמחקר גורס שבשנים שמיד אחרי השואה הייתה שתיקה בנושא , ושהוא הועלה מחדש עם התבגרותו של הדור השני לניצולים . כלומר , כמקובל בטראומה , היא עולה מחדש רק לאחר תקופה של השתהות . נושאים אלה זכו לעניין רב בתקשורת בארצות הברית . אולם מושג הטראומה זכה להתעניינות לא רק בתחום הרפואה והמשפט ובקרב הציבור הרחב , אלא גם במחקר האקדמי במדעי הרוח בארצות הברית ובמערב . בעשורים האחרונים של האלף חלק משמעותי מהתחום מתקשר ל"פוליטיקת הזהויות , " עיסוק בקבוצות מופלות ובמיעוטים ( כמו נשים , אנשים שאינם לבנים , זהויות ...
אל הספר