7.4 סיכום

חתמנו את פרק 5 בפקפוק ביכולתה של מסורת הניתוח הנאו מרקסיסטית לספק הסבר מלא וראוי לתהליכי השינוי התרבותי בן זמננו , שראינו בהם בפרק 4 את גלגולה של המודרניות אל המודרניות המאוחרת . הפרק הנוכחי , יחד עם זה שקדם לו , שעסק בעבודתו של פייר בורדייה , מציבים בסיס איתן להנחה , כי תהליכי השינוי התרבותי המאפיינים את המודרניות המאוחרת , יותר משהם תוצאה ממפגש בין אידאולוגיה דומיננטית לבין ניסיונות התנגדות לה וחתרנות תחתיה , הם תוצר של מאבקים ושל חתירה לסטטוס ולהיבדלות . הפיצול והריסוק של מבנים חברתיים מסורתיים המאפיין את המשטר הקפיטליסטי במודרניות המאוחרת יוצרים ריבוי של קבוצות חברתיות מסוגים וממינים שונים כמעט בכל מקום בעולם , ובעקבותיהן ריבוי של אינטרסים להיבדלות תרבותית על בסיס סגנון חיים וטעמים אסתטיים . מצב מבני חברתי זה מזין חדשנות סגנונית ויצירתית אינטנסיבית ומתמדת בכל תחומי האמנות והעשייה התרבותית , ולצדה מאבקי מיון על ערכם של סגנונות אסתטיים ושל מוצרי תרבות ועל הסטטוס החברתי של צרכניהם . מאבקים אלה מציגים את עצמם , ואף נתפסים לעתים קרובות , ובצדק , כמרדנות חברתית או כחתרנות תרבותית תחת סדר...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה