7.3.3 צריכה תרבותית

הלגיטימציה האמנותית של צורות תרבותיות שבעידן קודם נחשבו ירודות ונחותות מאפשרת לקבוצות ולסיעות מעמדיות המזוהות עם המעמד החדש לבסס את היבדלותן החברתית ולהתגבש כתרבויות טעם הנשענות על עולמות תוכן הנגזרים מצורות אלה . אין פירוש הדבר , בהכרח , שמגזרים אלה זנחו לחלוטין את צריכתה של תרבות גבוהה כסמן סטטוס וכאמצעי להיבדלות . למעשה , שינוי עיקרי שהתגלה במחקרים מצביע על כך שסימון הסטטוס הגבוה בקרב המגזרים החדשים עבר מצריכה תרבותית שעיקרה בלעדיות על צורות תרבותיות והדרה של קהלים , אל צריכה המבוססת על פתיחות לצורות תרבותיות מגוונות . הבדלי הסטטוס נעשו להבדלים שבין טווח טעמים נרחב בקרב קבוצות הסטטוס הגבוה החדשות לבין טווח טעמים צר בקרב קבוצות סטטוס נמוכות . במחקרים רבי השפעה אפיין ריצ'רד פיטרסון ( עם שותפים ) תמורה זו כמעבר ממצב של סנוביות למצב של אומניבוריות ( אכילת הכול . ( אכן , חלק ניכר מן המחקרים הנערכים בעקבות עבודתו של בורדייה ובהשראתה פונה לבדוק את אופי הצריכה התרבותית . דהיינו , מחקרים אלה בוחנים , בעיקר באמצעות שאלונים , אך לעתים גם באמצעות תצפיות וראיונות , את דפוסי הצריכה של מוצרי תרבות...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה