אמנותית . באומן מונה שמונה טכניקות שיח שמצא בניתוח תוכנן של ביקורות הסרטים : א . חיווי דעה חיובי ושלילי . זו הנטייה לכתוב הערכות שאינן חד משמעיות , אלא כוללות ערבוב בין דעה חיובית על היבטים מסוימים של הסרט לבין דעה שלילית על היבטים אחרים שלו . כך נוצר רושם של מורכבות , הן של הסרט והן של אופי הדיון . ב . ציון שם במאי . זו טכניקה הנגזרת ישירות מהתפיסה שבמאי הסרט הוא המחבר הקולנועי , כשם שהציירת או הסופרת היא המחברת באמנויות אחרות . ג . השוואה בין במאים . ביקורות סרטים נוטות להזכיר במאי סרטים אחרים כדי להציב את הסרט הנדון במסגרת רחבה של אמנות הקולנוע . ד . השוואה בין סרטים . כך גם בכל הנוגע לסרטים אחרים . טכניקה זו דורשת מהקורא צופה ידע ובקיאות קולנועית כדי להבין את מלוא משמעותה של הביקורת . ה . פרשנות של סרטים . הביקורות נוטות לראות בסרטים מטפורות או אלגוריות למצבים חברתיים ותרבותיים , ולגלות לקוראת צופה מה " אומר" הסרט על נושאים חברתיים או פסיכולוגיים שונים . ו . הישג בכישלון . נטייה להבליט ערך כלשהו למרות היבטים לא מוצלחים של הסרט . למשל , קביעה כי למרות העדר ערך ממשי , הסרט מספק חוויי...
אל הספר