אין ספור מחקרים ועבודות היסטוריות תיעדו , תיארו וניתחו את צמיחתה של הבורגנות למעמד חברתי מרכזי במקביל לצמיחת הקפיטליזם . אם משום שהוביל מהפכה , כפי שקרה בצרפת , ואם משום שצבר בהדרגה כוח בכלכלה , בפוליטיקה , במקצועות חופשיים ובתחומים נוספים , המעמד הבורגני נתפס כמקדם צמיחתו של המשטר הקפיטליסטי , ובעצם של המודרניות עצמה , בסוף המאה השמונה עשרה ובמהלך המאה התשע עשרה . תקופה זו של המודרניות המוקדמת היא גם התקופה שבה התמסדה התפיסה והתגבש הדגם של התרבות הגבוהה ככלי מרכזי לסימון עליונות תרבותית . בפרקים קודמים עסקנו כבר בהופעתה של האידאולוגיה של האמנות האוטונומית , בהשפעותיה על אופיו של תחום התרבות והאמנות בעידן המודרני , ובקשר בין הופעתה לבין צמיחתו והתחזקותו של המעמד הבורגני . כעת נבהיר עניין זה באמצעות סקירה קצרה של מחקרים סוציולוגיים בעלי אופי היסטורי המצביעים ביתר חדות על כך שקשר זה נבע מכינונה של התרבות הגבוהה ככלי לגיבוש תחושת העליונות החברתית של המעמד הבורגני וכתרבות טעם המשמשת לסימון עליונות זו ולהפגנתה .
אל הספר