הסוציולוגיה של האמנות והספרות צריכה להציב כנושא מחקר לא רק את ההפקה החומרית של יצירת האמנות , אלא גם את ייצורה הסמלי של היצירה , דהיינו , את הפקת הערך של היצירה או , מה שהוא בעצם אותו הדבר , את הפקת האמונה בערכה של יצירת האמנות . עליה [ על הסוציולוגיה ] לפיכך להביא בחשבון כתורמים להפקה לא רק את יצרניה הישירים של היצירה במהותה החומרית ( אמן , סופר וכו , ( ' אלא גם את יצרני המשמעות והערך של היצירה – מבקרים , מוציאים לאור , מנהלי גלריות וכל מערך הסוכנים שמאמציהם המשולבים מייצרים צרכנים המסוגלים לדעת ולהכיר את יצירת האמנות ככזאת . ( Bourdieu 1993 : 37 ) אכן , שתי פרקטיקות מכריעות בתפקודו של שדה הייצור התרבותי הן ייצור המשמעות והערך של יצירות אמנות וטיפוח האמונה בתוקף המוחלט , האוניברסלי והאובייקטיבי של ערך זה . הגורמים החברתיים העוסקים בכך רבים ומגוונים , ומשתנים במקצת בהתאם לתחומי אמנות מוגדרים . כפי שמצוין בציטוט שלעיל , בתחומי אמנות שונים יש עיסוקים ומקצועות שעניינם קידום ערכם של מוצרים ושל יצירות , כמו מוציאים לאור בתחום הספרות , או מנהלי גלריות בתחום הציור והפיסול . ואולם , ייצור המשמ...
אל הספר