כאשר אדם קם בבוקר ומתקין את עצמו לקראת יציאה לעבודה או לכל פעילות יומית שגרתית אחרת , הוא מן הסתם בוחר בגדים , מסתרק , וככלל עומד מול הראי ומתאים את הופעתו לטעמו . הוא עושה זאת כעניין שבשגרה ובאופן אינטואיטיבי , ובתוך כך מפעיל תבניות ידע על דפוסי יופי והופעה נאה . אם הוא מקדיש לכך מחשבה , זו נסבה בעיקר על בחירת פריטי הלבוש והתאמתם . מדובר בסדרת פעולות של בחירה והתאמה אסתטית , של הפעלת טעם . אולם ביסוד סדרת הפעולות האלה מצויה התכוונות , לא בהכרח מודעת לעצמה , שאפשר לכנותה בשם " אינטרס חברתי . " זהו האינטרס להפגין שייכות לקבוצה , לסגנון חיים שההופעה החיצונית שהאדם מעצב לעצמו נחשבת בו למראה לגיטימי , מוכר ואף מכובד . בה בעת , זהו האינטרס להפגין אי שייכות לקבוצות ולסגנונות חיים אחרים . העיצוב האסתטי של ההופעה מול המראה הוא מעשה תרבותי של שייכות , הוא סדרת פעולות של בחירה , של שיפוט ושל הפעלת טעם שבהן מפעיל היחיד מערכת עקרונות להתנהגות בתחום זה , עקרונות שהוטבעו בו בתהליכי למידה וחברות וכעת הם חלק ממנו , הם " בתוכו . " בדומה לכך אפשר לחשוב על הפעלת הטעם בתחום המזון – בעניינים כמו סוגי אוכל ...
אל הספר