כאמור , התחזקותה של התנועה הפמיניסטית ברבע האחרון של המאה העשרים היתה גורם מרכזי בהדגשה הגוברת של המחקר ושל התאוריה , שרכיב עיקרי באידאולוגיה הדומיננטית כולל את הבניית ההתבוננות והחוויה הגברית של המציאות כאילו הן סדר הדברים הטבעי , המציאות המובנת מאליה . חוקרות וחוקרים מצאו , כי מערכות הסימון באמנויות , בתרבות הפופולרית ובחיי היומיום בנויות מלכתחילה מנקודת הראות של הגבר ומניחות שהאדם " הכללי , " המפענח והמתבונן , הוא בעצם גבר . ג'ון ברגר ( Berger ) הראה זאת ביחס לציורי עירום נשי במסורת הציור המערבית , ולורה מאלוי Mulvey ) ( 1975 המחישה זאת היטב בניתוח הפסיכואנליטי שלה את הצגת הגוף הנשי בקולנוע . מחקרים אלה ואחרים הוכיחו , שמערכות הסימון משעתקות בעבודתן האידאולוגית הכללית את הכפיפות ואת ההדרה של נשים ושל נשיות . בהמשך לכך החלו חוקרים לנסות ולבחון את הפרקטיקות ואת המסגרות שבהן בכל זאת באה לידי ביטוי ייחודיות נשית . חשוב להדגיש , שכיוון זה אינו מקובל על כלל חוקרות וחוקרי מגדר ונשיות , והוא צוין כאן כדוגמה לניסיון המחקרי והתאורטי לאתר מוקדי התנגדות תרבותית . שתי סוגיות רלבנטיות במיוחד לדיו...
אל הספר