שני תחומים של התעשיות התרבותיות עברו שינוי חד שהוביל לקשר הדוק ביניהם במהלך שנות החמישים : תעשיית התקליטים והתקשורת , בעיקר הרדיו . בשנות הארבעים נשלטו שידורי הרדיו בארצות הברית בידי מספר קטן של רשתות תקשורת ארציות . אלה השקיעו בהפקות יקרות , הכתיבו תכנים כלל ארציים והקפידו לשדר מוזיקה חיה מן האולפן . התקליטים נחשבו אמצעי מתחרה לתחנות הרדיו . גם תעשיית התקליטים התאפיינה בריכוזיות רבה , כפי שכבר ציינו . חברות מעטות שלטו בשוק והכתיבו טווח סגנונות צר ושמרני . עם צמיחת שידורי הטלוויזיה ופיתוח התקליטון השתנה מצב זה . רשתות השידור עברו להשקיע בעיקר בטלוויזיה והרדיו נדחק למקום משני , מה שהפחית את התנגדותן ואת התחרות מול תחנות רדיו קטנות ומקומיות . כיוון שההשקעה ברדיו פחתה , עברו הרשתות לשידורי מוזיקה באמצעות תקליטים . בה בעת , תחנות הרדיו הקטנות והמקומיות שצצו בכל רחבי ארצות הברית נזקקו לאספקת תקליטונים כדי למלא את שעות השידור . כדי להתחרות בשידורי הרדיו של הרשתות הגדולות ואף כדי לפנות לקהלים מקומיים ולמגזרים שונים , הן נטו להעדיף סגנונות מוזיקה שעד אז היו שוליים . ביקוש זה לתקליטונים ולסגנונ...
אל הספר