מושגים אלה נוגעים לשתי רמות של פיענוח ושל מסומנים המצויות בסימן . המונח דנוטציה מציין את המשמעות הבסיסית , הפשוטה , של סימן כלשהו . המונח קונוטציה פירושו האסוסיאציות החברתיות , התרבותיות והאישיות שמעורר סימן מסוים . באשר למילים , הדנוטציה תהיה בעצם פירושן המילוני , היבש והענייני . באשר לתצלומים , הדנוטציה היא הזיהוי הבסיסי של " הדבר המצולם . " למשל , זיהוי " גמל" בתצלום של בעל חיים זה . בדרך כלל נטען , כי כל אדם ( להוציא , אולי ילדים בגיל הרך , עד גיל ארבע , שיכולתם התפיסתית טרם הבשילה במלואה , ( יכול לבצע זיהוי זה . הקונוטציה , לעומת זאת , היא תלוית תרבות . היא קשורה לעולם המשמעויות , הערכים והמנהגים שהאדם המתבונן בתצלום שייך אליו . בדוגמת הגמל , למשל , הכוונה לייחוס משמעויות כמו " מדבריות , " " מזרח תיכוניות" וכדומה לתצלום . מובן שאפשר לטעון שגם הדנוטציה תלויית תרבות , שכן זיהוי בעל חיים מסוים כגמל כרוך בידע תרבותי מסוים . בעייתיות זו של מישורי הסימון והקשר ביניהם היא מרכזית להבנת הפעולה התרבותית של טקסטים חזותיים , והיא העסיקה גם חוקרי אמנות רבים . אחד מהם , חוקר האמנות ארוין פנופסק...
אל הספר