האדם הוא במהותו יצרן משמעויות . אנו פועלים ומופעלים מכוח הצורך להקנות משמעות למציאות שסביבנו , לדברים המקיפים אותנו ושבהם אנו נתקלים . הקניית המשמעות מתבצעת באמצעות סימנים . בני אדם יוצרים ומפרשים סימנים . סימנים הם , למשל , מילים , תמונות וציורים , צלילים , ריחות , טעמים , פעולות וחפצים . אולם אף לא לאחד מהדברים שברשימה זו יש משמעות פנימית משל עצמו . לצליל של מילה הבוקע ממיתרי קול או לרצף הקווים במילה הכתובה אין משמעות לכשעצמם , אלא רק כאשר אנו מפרשים אותם על יסוד המשמעות שהוקנתה להם . הוא הדין בתנועת יד או גוף , בצליל של כלי נגינה , בחפץ כלשהו . כל דבר יכול להיות סימן . אם דבר מסוים מפורש כ"מייצג" דבר אחר , כמתייחס לדבר אחר , כתחליף לדבר אחר , אזי הדבר הראשון הופך סימן . פרשנותם של בני אדם לסימנים שהם נתקלים או משתמשים בהם ללא הרף ברצף החיים היא ביסודה ספונטנית , אינטואיטיבית ואף לא מודעת . מקורה בחברותם בתרבות מסוימת , ובכך שהסימנים משויכים מיד למערכות מוכרות של מוסכמות . הבנה זו של מהות הסימנים ושל אופן השימוש בהם היא עיקרו של תחום הידע והמחקר הקרוי סמיוטיקה . התפיסה הרווחת בסמיוטי...
אל הספר