ההדגשים שנסקרו עד כה מאופיינים במסגרת מושגית מאחדת , שהתרבות נבחנת בה על רקע המבנה החברתי הכולל והתהליכים ההיסטוריים , כלומר , במישור המקרו חברתי . לצדם קיימת מסורת סוציולוגית של עיסוק בתרבות במישור המיקרו חברתי – באופן מימושה של התרבות כחוויה או כעשייה בחיי היומיום : בהתנהגותם של בני אדם , באופן שהם חווים את המציאות , במגעיהם בינם לבין עצמם ובינם ובין חפצים , סביבה ומרחב . מלבד אפיון זה אין למסורת זו מסגרת מושגית מאחדת , ואפשר לראות בה אשכול של גישות שונות המאוגדות סביב אי אלה סוגיות דומות . קיימת חפיפה , אם כי לא זהות מוחלטת , בין אשכול זה לבין גישת יחסי הגומלין הסמליים symbolic ) ( interaction למחקר ולניתוח סוציולוגי , וכן קיימת זיקה בינה לבין התפיסה הפנומנולוגית ( לעניין זה ראו ריצר . ( 227-276 : 2006 הבולט מקרב הסוציולוגים הקלסיים שחקר בעבודותיו את החוויה התרבותית ואת התממשות התרבות בחיי היומיום הוא גיאורג זימל . כמו סוציולוגים אחרים בני תקופתו , ביקש גם זימל לבחון כיצד משנה המודרניות בני אדם ומשפיעה על התנהגותם בעולם . אולם בשונה מעמיתיו , הוא נטה לבחון כיצד מעצבת התרבות המודרנית...
אל הספר