ההברה היא יחידה משמעותית במבנה הפרוזודי של המילה . למרות שאין ממשות פונטית ברורה לגבולות ההברה ( כלומר , ברצף הדיבור ההברות נהגות ברציפות בזו אחר זו ) , יש להברה ממשות פסיכולוגית , המתבטאת , בין היתר , ביכולתם של דוברי שפה לזהות את ההברות המרכיבות את המילים בשפתם . לדוגמה , נסו להגות באיטיות ובקול רם את המילה [ bal ∫ anut ] ' בלשנות ' ושימו לב היכן אתם עושים הפסקות . יש להניח שהגיתם את המילה כך : [ . [ bal . ∫ a . nut איש מכם לא הגה את המילה כך : [ * ba . l ∫ an . ut ] או כך : [ . *[ bal . ∫ an . ut גם מבלי שתכירו את המונח " הברה " , בדיבור איטי , חילקתם את המילה להברות . האופן שבו הגיתם את המילה מעיד על ידע בלתי מודע שיש לכם על קיומה של היחידה הזאת במערכת הלשונית ואף על המבנה שלה . הידע הבלתי מודע של דוברים על אודות ההברה מתגלה גם ביכולתו של דובר שפה לשפוט אילו רצפי צלילים לשוניים אפשריים בשפתו ואילו רצפים אינם אפשריים . לדוגמה , דוברי עברית יודעים שבעוד שרצף העיצורים [ kl ] אפשרי בתחילת מילה ( למשל , במילה [ ikl ] ' כלי ' ) , הסדר ההפוך [ lk ] אינו אפשרי בתחילת מילה ([ , [*( ilk אך ה...
אל הספר