התבוננו בשני המשפטים הבאים : ( 58 ) יוסי ישראלי ואדם מנומס . ( 59 ) יוסי ישראלי , אבל אדם מנומס . משפטים אלו נבדלים רק בקשר שמופיע בהם . ב ( 58 ) מופיע ' ו ' , וב ( 59 ) מופיע ' אבל ' . שני המשפטים יוצרים אפקט שונה , ובדיון שלהלן ננסה לאפיין אותו . שני המשפטים גוררים שיוסי ישראלי , וגם שיוסי אדם מנומס . קיום שתי העובדות הללו מספיקות כדי שמשפט ( 58 ) יהיה אמיתי . האם עובדות אלה מספיקות לאמת גם את ( (? 59 התשובה לשאלה הזאת אינה פשוטה . ממשפט ( 59 ) משתמע גם משהו שאינו משתמע ממשפט ( – ( 58 משתמע שיש ניגוד כלשהו בין העובדה שיוסי ישראלי לעובדה שיוסי אדם מנומס . הניגוד הזה הוא חלק מן התרומה של ' אבל ' למשמעות המשפט . גרייס ( 1975 ) מניח כי התרומה הזאת אינה חלק מתנאי האמת של משפט ( . ( 59 ההנחה הזאת מתבססת על האינטואיציה שלו שבמצב עניינים שבו יוסי ישראלי וגם אדם מנומס , ואין ניגוד בין שתי עובדות אלו , ( 59 ) עדיין נשפט כאמיתי ( למרות שהשימוש במילה ' אבל ' בהקשר כזה יהיה מוזר , כמו למשל במשפט ' יוסי בריטי אבל אדם מנומס ' ) . את המשמעות הניגודית של ' אבל ' מכנה גרייס אימפליקטורה קונוונציונאלי...
אל הספר