הרעיון שתהליך הפירוש של מבעים לשוניים על ידי דוברי השפה מערב אוסף של חוקים או עקרונות מסוגים שונים הוא רעיון ותיק , שהתברר כמועיל ביותר בניסוח תאוריות משמעות . פרגה , במאמרו " על מובן והוראה " משנת 1892 מבחין בין מובנו של משפט , " המחשבה " שמובעת בו ( ראו דיון בסעיף 7 . 1 . 3 בפרק , ( 7 לבין משמעויות שאינן חלק ממובן המשפט . אלו כוללות , לדעתו , בין היתר , קדם הנחות ( שדיברנו עליהן בסעיף 7 . 2 . 1 . 3 בפרק , ( 7 ו " מחשבות צדדיות " . פרגה מסביר למה הוא מתכוון במונח " מחשבה צדדית " בעזרת הדוגמה הבאה : ( 27 ) נפוליאון , שהבחין בסכנה לאגפו הימני , הוביל בעצמו את המשמר נגד עמדות האויב . פרגה טוען שמשפט ( 27 ) מכיל בתוכו שתי " מחשבות " ( או טענות ) : את הטענה שנפוליאון הבחין בסכנה לאגפו הימני , ואת הטענה שהוא הוביל בעצמו את המשמר נגד עמדות האויב . ממשפט ( 27 ) משתמע גם שיש קשר סיבתי בין שתי הטענות הללו , שנפוליאון הוביל בעצמו את המשמר משום שהוא הבחין בסכנה . פרגה סבור שמשפט ( 27 ) נשפט כאמיתי גם כאשר אין קשר סיבתי בין שתי הפסוקיות במשפט , ולכן הקשר הסיבתי הזה אינו חלק ממובן המשפט , אלא הוא ר...
אל הספר