7.1.3 מובן והוראה אצל פרגה

במאמרו " על מובן והוראה " ( Uber Sinn und Bedeutung ) משנת , 1892 הניח הפילוסוף והמתמטיקאי הגרמני גוטלוב פרגה ( Gottlob Frege , 1925-1848 ) את היסודות לגישה מרכזית ביותר בסמנטיקה . גישה זו מקובלת על חוקרים רבים בתחום , מפני שהיא התגלתה כפוריה – אפשר להסביר באמצעותה תופעות רבות ומעניינות , ויש לה ניבויים מדויקים שאפשר לבדוק . בסעיף זה נסקור נקודות מרכזיות במאמר זה . בתחילת המאמר נותן פרגה טיעון לכך שמושג המשמעות אינו יכול להתמצות במושג ההוראה , ויש צורך גם במושג מופשט יותר – מובן . הטיעון שלו מתבסס על משפטי זהות כגון : ( 12 ) כוכב הבוקר הוא כוכב הערב . פרגה תוהה לגבי יחס הזהות במשפט ( . ( 12 בין מה למה מתקיים היחס הזה ? לפני שננסה לענות על השאלה הזאת , נראה מה מיוחד ביחס הזהות לעומת יחסים אחרים . נסתכל , לדוגמה , על יחס הנישוק . ( 13 ) גילה מנשקת את יוסי . ( 14 ) גילה מנשקת את עצמה . יחס הנישוק הוא יחס בין אובייקטים . למשל במשפט ( , ( 13 האובייקט שהשם ' גילה ' מורה עליו עומד ביחס כלפי האובייקט שהשם ' יוסי ' מורה עליו . שימו לב שיחס הנישוק יכול להתקיים גם בין האובייקט לבין עצמו , כמו במש...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה