העקבה ( t ) של הרכיב שנע מאפשרת לנו לשחזר את עמדתו במבנה הבסיסי , שם הוא קיבל את התפקיד התמטי שלו . במילים אחרות , המבנה הבסיסי של המשפט הנתון משתקף במבנה השטח שלו דרך העקבות של האלמנטים ששינו את עמדתם . פרט טכני להשלמת התמונה : אמנם במשפט הנתון חלה רק תנועה של רכיב אחד , ולכן ברור שהעקבה ( t ) היא של רכיב השאלה ' מה ' . ואולם , זה לא תמיד כך . יש הרבה משפטים שיש בהם כמה תנועות , ולכן כדי לדעת איזו עקבה שייכת לאיזה רכיב נהוג לסמן אותם באינדקסים זהים . כדאי לשים לב , שלהבדיל מקואינדקסציה שהתוודענו אליה כשדיברנו על תופעת הקורפרנס בפרק הקודם , שם היא סימנה רפרור ( הוראה ) של שני צירופים שמניים שונים לאותה ישות בעולם , כאן השימוש בקואינדקסציה הוא טכני בעיקרו , ונועד לציין את הקשר בין הרכיב הנע לעקבה שלו . ← תרגיל 5 שרטטו את עצי הגזירה של המבנה הבסיסי ושל מבנה השטח עבור המשפטים הבאים : . 1 איפה דן גר ? . 2 למי דן שלח פרחים ? נשוב לשאלה שהתחלנו ממנה והיא : מהי העמדה המבנית של רכיב השאלה ' מה ' ? ובמילים אחרות , לאיזו עמדה תחבירית בעץ הגזירה נע רכיב השאלה ? להזכירכם , במבנה הבסיסי של המשפט , ...
אל הספר