מהנאמר בפרק 5 ובסעיף , 6 . 1 בבואנו לייצר משפט אנו עושים שימוש במידע הלקסיקלי של הפועל , המיוצג ברשת התמטית שלו , ובמערכת כללים ליצירת צירופים . ליתר פירוט , אנו מצייתים לעיקרון כללי , עקרון ההיטל , שקובע שמידע לקסיקלי מכתיב את המבנה התחבירי , כלומר כל תפקיד תמטי של הפועל חייב להיות מוענק לארגומנט ( רכיב מתאים במשפט ) , וכל ארגומנט חייב לקבל תפקיד תמטי מהפועל ( קריטריון התטה ) . נתבונן לדוגמה במשפט הבא , ( 59 א ) , ונפרט את התהליך ( 59 ב , ג ) : ( 59 ) א . דן שם ספר על השולחן . ב . הרשת התמטית ומסגרת הסב קטגוריזציה של ' ש ׂ ם ' [ V , [ _ NP PP ג . הפעלת כללי גזירה ליצירת המשפט ב ( 59 א ) , תוך כדי ציות לקריטריון התטה : S NP VP ([ VP V NP PP [( _ NP PP עתה נשווה את ( 59 א ) למשפט הדומה לו מאוד : ( 60 ) מה דן שם על השולחן ? ברור שצירוף השאלה ( phrase-wh ) ' מה ' קשור לפועל ' ש ׂ ם ' בדיוק כמו ה NP ' ספר ' ב ( 59 א ) . במילים אחרות , לצירוף השאלה ' מה ' יש אותו תפקיד תמטי , מושפע , כמו ל NP ' ספר ' ב ( 59 א ) . מצב עניינים זה מעלה כמה שאלות : # מושפע הוא תפקיד פנימי של הפועל ' שם ' ,...
אל הספר