בהכללה גסה ניתן לומר שמרבית תהליכי הנטייה מאופיינים בפרודוקטיביות וסדירות , בעוד שחלק ניכר מתהליכי הגזירה מאופיינים באי סדירות ( כלומר , הרבה יוצאי דופן ) , וברמת פרודוקטיביות נמוכה יחסית . סדירות ( regularity ) ממומשת בדרך כלל באמצעות יחס חד חד ערכי בין מורפמה לבין תפקידה ו / או משמעותה . יחס כזה מאפיין את מערכת הנטייה יותר מאשר את מערכת הגזירה . הלכה למעשה קריטריון הפרודוקטיביות והסדירות אינו מספק הבחנה חדה בין גזירה לנטייה : כפי שראינו בסעיף , 4 . 2 יש יוצאי דופן במערכת הנטייה , ויש פרודוקטיביות וסדירות במערכת הגזירה . לדוגמה , באנגלית יש כמה צורות בנטיית פעלים לזמן עבר ( שכקטגוריית נטייה אמורה להיות פרודוקטיבית וסדירה ) שהן יוצאות דופן : צורת העבר של go היא went ( ולא , ( * goed צורת העבר של sing היא sang ( ולא , ( * singed וכו ' . בעברית , צורת הריבוי של שמות עצם היא לעתים שרירותית , כאשר שם עצם ממין נקבה מקבל את ריבוי הזכר ( לדוגמה , ' ביצה ' - ' ביצים ' ) , ושם עצם ממין זכר מקבל את ריבוי הנקבה ( לדוגמה , ' קיר ' - ' קירות ' ) . במקביל , בכל שפה יש במערכת הגזירה תהליכים פרודוקטיב...
אל הספר