השפה היא יכולת קוגניטיבית אנושית , וככזו – היא מיוצגת במוח . חקר ייצוג השפה במוח מתבצע הן באמצעות מחקר של אפאזיות בניסויים מתוחכמים שאינם דורשים טכנולוגיות הדמיה , והן באמצעות טכנולוגיות הדמיה . העובדה שבמקרים רבים ממצאים משני סוגי המתודולוגיות הניסוייות עולים בקנה אחד , מקנה להם יתר תוקף . ראינו כי היכולת הלשונית ממוקמת בעיקר בהמיספרה השמאלית , ובמידה רבה היא עצמאית ונפרדת מיכולות קוגניטיביות אחרות . ראינו גם כי בתוך היכולת הלשונית , רכיבי ידע שונים מיוצגים במקומות שונים במוח , ויכולים לתפקד או להיפגע סלקטיבית : לדוגמה , אזור ברוקה אחראי במידה רבה על התחביר , בעוד אזור וורניקה קשור לתפקודים לקסיקאליים . אך המבנה עדין עוד יותר . למשל , ראינו שאפילו בתהליך ההבנה של מילים , יש אזור האחראי על צורתן הפונולוגית של המילים , ואזור שאחראי על המשמעות שלהן . למחקר הנוירו בלשני יש גם יישומים . ככל שנדע יותר על ייצוג השפה במוח נוכל לעזור יותר לאנשים שהיכולת הלשונית שלהם נפגעה , ולילדים בעלי לקויות שפה . כמו כן , הדבר עשוי להצעיד אותנו בפיתוח אינטליגנציה מלאכותית – מחשבים היכולים לדבר , להבין ולתרג...
אל הספר