ראשית , נציג מספר עדויות לכך שאכן קיימים מבנים מסוימים במוח האחראיים ליכולת הלשונית , מה שמצביע על כך שהיכולת הלשונית הינה עצמאית מיכולות קוגניטיביות אחרות . עדות ראשונה מגיעה ממקרי אפאזיה , שיידונו בהרחבה בסעיפים 3 . 1 . 3 ו . 3 . 1 . 4 . 1 אפאזיה היא פגיעה ביכולת הלשונית , כתוצאה מפגיעה מוחית ( בעקבות שבץ , תאונה או מחלה ) . בהקשר הנוכחי , המאפיין החשוב של אפאזיה הוא שהפגיעה הינה ספציפית ליכולת הלשונית : אפאזיה אינה חלק מבעיה קוגניטיבית רחבה יותר . הסובלים מאפאזיה יכולים לבצע משימות לא לשוניות בצורה תקינה לחלוטין . מכאן , שהיכולת הלשונית הינה עצמאית , ונפרדת מיכולות קוגניטיביות אחרות . עדות נוספת לעצמאותה של היכולת הלשונית אנו מוצאים במקרים של שוטים עילויים ( – ( Savant Syndrome אנשים שחלק מתפקודיהם המנטליים נמוכים מהנורמה עד כדי נכות , בעוד חלק אחר מתפקודים אלו ( היכולת הלשונית , במקרה שלנו ) גבוהים בהרבה מהנורמה . דוגמה ידועה אחת לאדם כזה היא כריסטופר , המתועד אצל סמית ' וטסימפלי ( . ( Smith & Tsimpli 1995 במחקרים על אודותיו , כריסטופר מתואר כבעל קואורדינציה מוטורית פגומה , ובמבחנ...
אל הספר