כאמור , ישנן תופעות לשוניות רבות שברור לגמרי שמה שמונח בבסיסן לא קשור לחוקי הלוגיקה ( שהם בהכרח אוניברסליים ) , אלא לחוקי השפה . כך למשל , בשפות רבות , ביניהן עברית , בצירוף שמני הכולל שם תואר , התואר מופיע אחרי השם ( ' ילד יפה ' , ' ילדה חכמה ' ) , ואילו בשפות רבות אחרות , ביניהן אנגלית , הסדר הפוך – התואר מופיע לפני השם ( . ( nice boy , smart girl אם הסדר בין התואר לשם היה נשלט על ידי איזשהו חוק לוגי ( או אילוץ קוגניטיבי מסוג אחר ) , הוא אמור היה להיות זהה בין השפות , שכן חוקי הלוגיקה ( כמו גם אילוצים קוגניטיביים ) הם אחידים בין בני אדם . מעבר לכך , בעברית , למשל , כששם העצם מיודע , כך גם התואר המתלווה אליו ( ' הילד היפה ' , ' הילדה החכמה ' ) , ואילו באנגלית אין זה כך – המיידע מופיע רק פעם אחת בצירוף השמני ( . ( the nice boy , a smart girl ברור שגם התופעה הזאת לא נובעת מאיזה חוק לוגי או אילוץ קוגניטיבי . אחת העדויות המובהקות לקיומו של ידע לשוני שאינו נגזר מלוגיקה ( או קוגניציה אנושית ) , אך גם לא מחיקוי הנתונים בקלט היא שלבי הרכישה של סדר מילים במשפט . בהינתן משפט בן שלוש מילים ( למש...
אל הספר