דוברי השפה ( הבוגרים ) יודעים את מערכת הצלילים ( ההגאים ) שלה , עיצורים ותנועות , כמו גם את החוקים הפונולוגיים שלה ( סדר צלילים אפשרי במילה , יחסים בין צלילים , מבנה מילה אפשרי וכד ' ) . איך כל זה נרכש בתהליך רכישת השפה ? איך ילדים בכלל מבחינים בין צלילים לשוניים לצלילים לא לשוניים ( כחכוחים , שיעולים , התעטשויות וכו ' )? יתרה מזו , הצלילים המופיעים ברצף הדיבור קשים מאוד לבידוד ולזיהוי , כפי שמובהר בפסקה הבאה . ניסויים שבוצעו כבר באמצע שנות החמישים של המאה ה 20 הראו שתפיסתם של הצלילים הלשוניים משתנה בהתאם לסביבה הצלילית שבה הם מופיעים ( Schatz . ( 1954 כך למשל בניסוי שבו הושמעו לנבדקים הקלטות של צירופים שונים של עיצורים ותנועות באנגלית התקבלו התוצאות הבאות . כשרצף העיצורים sk הופיע לפני הצלילים , ar ועל כן אמור היה להישמע כ , skar הנבדקים דיווחו שהם שמעו את המילה star 96 % מהפעמים . כאשר אותו רצף עיצורים צורף לצלילים ool והתוצאה הייתה אמורה להישמע כמו המילה , school הנבדקים שמעו את המילה 86 % spool מהפעמים . אם זיהוי הצלילים הוא כה קשה , איך ניתן לזהות את החוקיות של שפת היעד ביחס לסד...
אל הספר