בשפה המדוברת התקשורת הלשונית מתרחשת בין דובר למאזין באמצעות הדיבור ( . ( speech הדיבור הוא קוד תקשורת של מבנים לשוניים ( מילים , משפטים ) נושאי משמעות . מרכיביו של קוד הדיבור הם הצלילים הלשוניים ( המכונים גם הגאים , speech . ( sounds הידע שיש לדובר על שפתו כולל ידע על אודות הצלילים הלשוניים בשפתו : כל דובר יודע אילו צלילים לשוניים קיימים ואילו צלילים לשוניים אינם קיימים בשפה שלו . דוברי עברית , לדוגמה , יודעים שהצליל הראשון במילה האנגלית earst ' דמעות ' קיים גם בעברית , בעוד שהצליל הראשון במילה האנגלית ankth ' תודה ' , לא קיים בעברית . 12 משום כך דוברי עברית רבים מפיקים t גם בתחילת המילה . thank דוברי עברית יודעים גם , באופן בלתי מודע , איזה סדר של צלילים לשוניים יכול להוות מילה בשפה שלהם ואיזה סדר צלילים לא יכול להוות מילה קבילה בשפה . למשל , רוב דוברי העברית ישפטו את סדר הצלילים [ kmalim ] כמילה שאמנם לא קיימת בשפה , אך היא מילה אפשרית , וידחו את סדר הצלילים [ , [ mkalim עם שיפוט שסדר צלילים שכזה לא יכול להוות מילה עברית . זהו ידע לא מודע , שכן רוב הדוברים לא ידעו להסביר מהו ההבדל בי...
אל הספר