לבלשן אין גישה ישירה לידע הלשוני של דוברים לכן עליו להשתמש באמצעים מגוונים לאיסוף נתונים , תיעודם והשוואתם על מנת לבסס טיעונים ומסקנות . הבלשנים משתמשים הן בנתונים נטורליסטיים ( תצפיות ) והן בניסויים . הנתונים הנטורליסטיים כוללים הפקות של דוברים , המתועדות באמצעות הקלטות ומתועתקות לפי כללים מוסכמים ( ראו סעיף 1 . 3 . 2 ) המאפשרים אחידות והשוואה בין שפות . תיעוד מן הסוג הזה מהווה קורפוס ( בסיס ) של נתונים המאפשר הסקת מסקנות לגבי היבטים דקדוקיים . שיטת מחקר זו מתאימה למשל למחקרים בפונולוגיה ( ראו סעיף , ( 1 . 4 . 1 והיא חשובה מאוד במחקרים על רכישת שפה ( שכן קשה לבצע ניסויים עם תינוקות בגיל שבו הם רק מתחילים לדבר ) . אולם לקורפוסים יש גם חסרונות , בעיקר במחקר על מבנים תחביריים , כלומר סוגים שונים של משפטים . בראש ובראשונה , הנתונים הנטורליסטיים הם חלקיים : אין שום ערובה שכל המשפטים שיש לדוברים יכולת להפיקם , אכן יופקו . ישנם מבנים , כמו למשל משפטי סביל ( ' החדר נוקה על ידי דני ' ) , שהשימוש בהם מוגבל להקשרים מסוימים בלבד , ולכן הם עלולים לא להופיע כלל בקורפוס . אם משפט מסוים לא מופיע בקור...
אל הספר