אחד הנישומים שטען כך ואף הגיע לערכאות היה יאיר דר . בשנים 1992-1994 עבד יאיר דר ( להלן – דר ) בחברת דוברת שרם ושות' בע"מ . במסגרת הנפקת מניות החברה לציבור , החליטה החברה להקצות לעובדיה הבכירים ( בהם דר ) כתבי אופציה . שווי האופצייה שקיבל דר היה ש"ח 446 , 700 , נזקפה לו הכנסת עבודה בשווי זה ונוכה לו מס בהתאם . לימים ( ובמיוחד לאור פס"ד מינץ וזילברשטיין , ( לאחר שכבר הגיש דוחות והוצאה לו שומה סופית , ביקש לתקן את דוחותיו ושלא להתחייב במס ביום ההקצאה הואיל והאופציות פקעו מבלי שמימש אותן למניות . בשורה התחתונה טען כי נפלה שגגה בכך שחויב בעת ההענקה לפי סעיף ( 2 ) 2 לפקודה על שווי האופציות שקיבל כהכנסת עבודה , וכי לגבי אופציות שנופלות לתחולתו של סעיף ) 3 ט ) לפקודה כבמקרה זה , לא מתקיים חיוב בעת קבלת האופציות אלא רק במועד המימוש למניות . משמע , סעיף ) 3 ט ) לפקודה מהווה דין ייחודי לגבי מיסוי קבלת אופציות בידי עובדים וככזה מהווה הסדר שלילי ביחס לסעיף ( 2 ) 2 לפקודה בעת ההנפקה . המוטיבציה של דר הייתה ברורה : האופציות פקעו והמס ששולם על ידו ביום ההנפקה ירד לטמיון תוך יצירת הפסד ( בגובה שווי האו...
אל הספר