במקרה שרון תעשיות מיזוג אויר משך מנהל החברה ( שנחשב כעובד בה ) כספים מקופת החברה וחשבונו לא חויב בריבית . בדוח ההתאמה למס הוסיפה החברה להכנסות ריבית בגין יתרות חובה מנהל ( מבלי כאמור לחייב את המנהל בכרטיסו האישי . ( הואיל ולחברה היה הפסד , קוזז סכום זה כנגד הפסדים . החברה טענה כי לא מדובר בהלוואה ללא ריבית ולכן לא חל סעיף ) 3 ט ) לפקודה הואיל והוא התחייב לשלם לה את הריבית במועד החזרת הקרן . כמו כן טענה החברה שסכום ההכנסה נרשם רק בדוח ההתאמה הואיל וטרם נערכה התחשבנות של ריבית וקרן ההלוואה . בית המשפט העליון קבע כי מפנקסי החברה עולה בבירור כי חיובי הריבית של המנהל לא נרשמו במהלך שנת המס ולמעט תיאום סכומים בדוח ההתאמה אין דיווח על הכנסה מהריבית . כדי ליצור הכנסה מריבית היו צריכים תנאי ההלוואה ( לרבות מועדי סילוקה ) להיות ברורים ומוגדרים היטב . וכן היו תנאי ההלוואה צריכים לקבל ביטוי בספרי המעביד . היות שתנאים אלה לא מולאו , לא ניתן לומר שסעיף ) 3 ט ) לפקודה לא חל הואיל ולא הייתה הטבה בהלוואה . מוסיף בית המשפט שאילו יוכח כי העובד שילם בסופו של דבר את הריבית לחברה , לא ניתן יהיה לחייב בכפל מ...
אל הספר