כפי שכבר קבענו , כל טובת הנאה או קצובה שניתנת על ידי המעביד לעובד במסגרת יחסי העבודה בתמורה לעבודה , מחויבת במס בידי העובד כהכנסת עבודה . מקרה פרטי של טובת הנאה כאמור הוא מצב שבו מעמיד המעביד לשימוש העובד רכב שלו ( בבעלותו של המעביד או שכור על ידו . ( מדובר כמובן ברכב שניתן לעובד לצורכי שימוש בזמנו הפרטי ולצרכיו הפרטיים ולא לגבי רכב שמשמש את העובד רק במסגרת יום העבודה ולצורכי העבודה ( שאז גוברת נוחות המעביד ולפיכך אין העובד מחויב כלל בהכנסה . ( ברוב המקרים מדובר באותו הרכב אשר משמש את העובד גם במשך יום העבודה . דוגמה דני קיבל ממעבידו " רכב צמוד . " על פי הסיכום עם המעביד , דני משתמש ברכב במשך יום העבודה לצורכי העבודה ובסוף היום הוא רשאי לנסוע בו לביתו . בסופי שבוע עומד הרכב לשימושו הפרטי של דני . על פי סעיף ( 2 ) 2 לפקודה מדובר בטובת הנאה או קצובה שקיבל עובד ממעבידו , הטבה שחייבת במס בידו . אין חולק על כך שהטבה שנובעת משימוש פרטי ברכב חייבת במס בידי העובד . עדיין , קביעת שווי ההטבה שמקורה בשימוש כאמור הינה קשה ביותר ועשויה לעורר חילוקי דעות בלתי פתורים בין המעבידים והעובדים ובין פקיד ה...
אל הספר